מהי עבירת טוהר המידות ומה העונש הקבוע בחוק
משמעותו של "טוהר המידות" בחוק מבקר המדינה
המושג "טוהר המידות" כמושג של האתיקה המעשית, המורה על תכונה חיובית מוכר לנו בשפתנו השגורה כצירוף מילים חדש יחסית בשפה העברית אשר נהוג בשפתנו כ-25 שנים תמימות. מבחינה חוקית, מושג זה מופיע בחוק כמעט רק בהקשרי ביקורת כאלה ואחרים, מקומו הבולט ביותר הינו בחוק מבקר המדינה (התשי"ח-1958) ומתייחס אל הדין והחשבון האמור להתקבל מצד משרדי הממשלה ומפעלי המדינה ומוסדותיה השונים. הפגיעה במושג טוהר המידות מהווה נזיפה חמורה. אין הגדרה כללית הנהוגה בחוק למושג על כל גווניו, על כן בסמכותו של מבקר המדינה לקבוע בעצמו, ממקרה למקרה, מה דורש טוהר המידות, ומה מהווה פגיעה בו, בהקשרים שונים של משרדי ממשלה שונים ובעיתות שונות.
טוהר המידות של עובדי ופקידי הציבור
טוהר המידות של פקידי הציבור מהווה את הבסיס לשמירה על התנהגות הוגנת וישרה של עובד הציבור.
הפרת בסיס זה מהווה הפרת אמונים למדינת ישראל והיא מהווה עבירה בישראל המופיעה בסעיף 284 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
אי שמירה על טוהר המידות
כפי שאפשר ללמוד ממה שכתוב באתר של עורך דין פלילי בתל אביב, אי שמירה על טוהר המידות היא הפרת אמונים לכל דבר, זוהי עבירה הקשורה לעובדי ופקידי ציבור בלבד, אשר ביצעו פעולה בה ניגוד עניינים (איסור פלילי). עבירה זו נחשבת לאחת העבירות המרכזיות בתחום המאבק בשחיתות בשלטון. אי שמירה על טוהר המידות מהווה פגיעה מהותית באינטרס הציבורי, על כן, עוברים עבירות אלה יועמדו לדין בגין הפרת אמונים למדינת ישראל, זאת על מנת לשמור על ערכי טוהר המידות ואמון הציבור במערכת השלטונית וקיום מסגרת דמוקרטית אמיתית.
העונש הקבוע בחוק
העונש המרבי בגין עבירת מרמה והפרת אמונים כגון אי שמירה על טוהר המידות הוא 3 שנות מאסר בפועל, כמו גם תשלום קנסות גבוהים במיוחד.
שלושה רכיבים לעבירה מסוג הפרת אמונים:
- התנהגות המהווה הפרת אמונים או מרמה.
- נסיבות העבירה, תוך התייחסות לכך שהמעשים בוצעו בזיקה לתפקיד העובד הציבורי לצורך קידום של נושאים פרטיים שלו או של מקורביו .
- התנהגות שהובילה לפגיעה בציבור, שיכלה בפועל לגרום לפגיעה באמון הציבור במערכת השלטונית והדמוקרטית.
קראו גם על: סגירת תיק פלילי