גם בימים אלה שוררים בישראל הסכמי עבודה קיבוציים, בענפים מסוימים. יחד עם זאת, הסכמי עבודה אישיים הולכים ונעשים נפוצים ולא רק בתפקידים בכירים או בענף ההייטק. כמו כל הסכם, גם הסכם עבודה מהווה סוג של חוזה שעליו לעמוד בתנאים מסוימים. להפרת החוזה יש השלכות משמעותיות.
צריכים ייעוץ משפטי לחברות טכנולוגיה? צרו קשר עם עברי קרנר
היחס בין הסכמי עבודה לבין החוק
חקיקת העבודה בישראל עוסקת בנושאים שונים כגון שכר מינימום, ימי מחלה, חופשה, ימי מנוחה ועוד. למרות שהסכם עבודה הינו הסכם חופשי, שנחתם מתוך רצון ולא מתוך כפיה בין מעסיקים לבין מועסקים, ישנה הגדרה מאוד ברורה. היחס בין הסכמי עבודה לבין החוק קובע שהסכם לעולם לא יגרע מזכות או מחובה מסוימת שהוגדרה בחוק. לדוגמא, הסכם לא יכול לקבוע כי עובד יקבל שכר הנמוך משכר המינימום. הסכם יכול להוסיף מעל המצוין בחוק ולא לגרוע. במילים אחרות, עובד איננו יכול לוותר על זכות חוקית וגם אם עשה כן, עומדת לו הזכות לאחר מכן לתבוע את המגיע לו בבית הדין לעבודה.
היחס בין הסכמי עבודה לבין הסכמים קיבוציים
במידה והסכם קיבוצי מסוים חל על עובד, הסכם עבודה בינו ובין המעסיק איננו יכול לגרוע מהמוסכם בהסכם קיבוצי. הדבר נכון גם אם חלה זכות מסוימת שהוקנתה על סמך צו הרחבה. הסכם עבודה יכול להקנות יותר מאשר הסכם קיבוצי, אך לא פחות ממנו.
הסכם עבודה טוב מונע תקלות
על מנת לנסח הסכמי עבודה טובים מול עובדים בתפקידים שונים חשוב להביא בחשבון מכלול שיקולים. מומלץ להתייעץ לצורך כך עם עורך דין מומחה לדיני עבודה. כאמור, סעיפים שלא עומדים בכללים מסוימים יחשבו ללא חוקיים ולכן בטלים. הסכם מהודק שמתאים לסביבת העבודה ולענף מונע תקלות שונות לאורך הדרך.
